החלטה בתיק עמ"ת 47836-07-12

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים כלפי המתלוננת שהיא גרושתו ולהם שני ילדים משותפים.

על פי הנאמר בכתב האישום התקשרה המתלוננת לעורר ביום 15.7.12 כדי לשוחח איתו בעניין הסדרי ראיית הילדים ובאותה שיחה אמר העורר למתלוננת "אם אני אהיה יום אחד עצור אני שוחט אותך" וכן "אני רואה אותך היום אני דוקר אותך ואני שם זין על המשטרה,השופטת ועל פקידת הסעד, הילדים שלך ידעו למה רצחתי את אמא שלהם".

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בעת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים הציג ב"כ העורר תצהיר של אדם שבביתו, כך על פי האמור בתצהיר, עבד העורר ביום בו התקיימה שיחת הטלפון הנטענת.

בתצהיר זה הצהיר העותר כי שמע את שיחתו של העורר עם המתלוננת "ומדבריו של יצחק באותה שיחת טלפון לא שמעתי איום מכל סוג שהוא".

בית משפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה.

ראיות אלה מצא בית המשפט בהודעת המתלוננת, בהודעת המשיב בה אמר המשיב כי יתכן ואמר דברי איום כגון "אני אוציא לך את העיניים" ובעימות שנערך בינו לבין המתלוננת אמר  "אם יהיה רע לי יהיה רע לך".

באשר לתצהיר שהוצג בפניו ציין בית המשפט קמא כי העורר לא הזכיר בחקירתו אדם נוסף שהיה עד לשיחת הטלפון.

לאור זאת ומשמצא בית משפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית, קבע כי מתקיימת גם עילת מעצר של מסוכנות ובחן חלופת מעצר שלאחריה הורה על שחרור העורר בתנאי פיקוח מעצר בית, ערבויות ואיסור קשר עם המתלוננת.

בערר שבפני טוען ב"כ העורר לעניין הראיות לכאורה. הוא מפנה לתצהיר שהוגש בפני בית משפט קמא והוצג אף בפני. בנוסף הוא טוען כי בית משפט קמא התעלם לחלוטין מתלונות שהוגשו על ידי העורר ומשפחתו כנגד המתלוננת בגין איומים ומתמלול של אירוע שנעשה על ידי קרוב משפחתו של המתלונן שבו לטענת הסנגור נשמעת המתלוננת מאיימת על העורר.

לאור זאת סבור ב"כ העורר כי לא קמה תשתית ראייתית ויש להורות על שחרורו של העורר ללא תנאים.

בית משפט אינו בוחן בשלב בקשה למעצר עד תום ההליכים את מהימנות הראיות אלא את הראיות עצמן ללא מתן משקל למהימנותן. הודעת המתלוננת בה ציינה את דברי האיום שהושמעו לטענתה באותה שיחת טלפון והודעת העורר בה הוא מאשר כי יתכן שהשמיע דברי איום אך בנוסח אחר מזה הנטען על ידי המתלוננת, די בהן כדי להוות ראיות לכאורה בשלב זה של הדיון.

במאמר מוסגר אציין ומבלי שהדבר ישמש שיקול בשיקולי כי בתצהיר שהוגש על ידי ב"כ העורר לא צוינו אפילו הדברים עליהם העיד העורר בעצמו.

מדובר בענייננו באיומים שהושמעו במסגרת סכסוך בין בני זוג לשעבר ומטבע הדברים כי סכסוכים כאלה שמלווים בדרך כלל ברגשות טעונים הם איומים שלא ניתן להקל בהם ראש ויש בראש ובראשונה לבחון אפשרות של איון מסוכנות הנשמעת מהם.

בנסיבות אלה אני סבורה כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא כאשר הורה על שחרור העורר בתנאים שיבטיחו את איון המסוכנות אם כי לטעמי, תנאים אלה חמורים מדי וניתן להקל בהם במידה מסוימת.

לאור זאת אני מורה כי תנאי השחרור של העורר יהיו כדלקמן:

1.         הוא יוכל לצאת לעבודתו בכל יום בין השעות 07:00 עד 19:00 וזאת ללא ליווי ובלבד שילך ישירות ממקום מגוריו ברח' בנימין מינץ 4 בראשל"צ למקום עבודתו וחזרה וכן בימים ב' וה' בין השעות 20:00 עד 22:00 בהם יוכל לצאת לפגישות בקבוצות N.A בהם הוא משתתף ברמת אליהו (ביום ב') ובחולון (ביום ה') ובלבד שגם ליציאות אלה ילך ישירות מביתו לפגישות וחזרה.

            בין השעות 19:00 ועד 07:00 למחרתו יוכל לצאת מפתח ביתו בלווי אחד המפקחים שאושרו על ידי בית משפט קמא.

התנאים הנוספים דהיינו איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת, למעט קשר שיוכל ליצור מר חיים רוקח לצורך עניינים הקשורים בקטינים המשותפים וכן איסור להימצא ברדיוס פחות מ-500 מ' מהמתלוננת ישארו על כנם.